כדאי לקרוא למזון בשמו

depositphotos_96410334-stock-photo-food-

רשימת קידוד של מספרי ה-E :
 

צבעי מאכל - E100–199
חומרים משמרים - E200–399 חומרים המשמשים בעיבוד מזון - E400–599
משפרי טעם - E600–699
ציפוי וזיגוג, מקציפים, מלבינים וגזים - E900–950
עמילנים וחומרים שונים -
E999–1521
ממתיקים מלאכותיים -
E420–421 ו-E950–967

 

54393a9c2f549.image.jpg

מי מכם בודק מה נכנס לו לפה? ממה מורכב המוצר שאתם עומדים לאכול? רגע לפני הביס הספונטני, כדאי לרענן כמה דברים.
 

אתחיל בזה שבאופן עקרוני לא מומלץ לאכול מוצרים עם תוויות, עד כמה שניתן. כשזה ארוז ויש לזה תוויות זה לא מזון באמת (מזון = מזין), זה אוכל - מוצר שיצא ממפעל והוכן מחומרי גלם של מזון, שחלקם שונו באופן משמעותי (ועד כדי נזק לרכיבים המקוריים, הטבעיים) ואליו הוסיפו מיני רכיבים לא טבעיים, ברובם מזיקים. זכרו שמשרד הבריאות, האמון על בריאות הציבור, דואג במקביל גם לכיסם של התעשיינים, ואומר שאינו עושה עבודתו נאמנה (ולראייה, הסרת הקמפיין נגד חטיפים מזיקים בגלל מחאת התעשיינים, וזו רק דוגמה קטנה).
 

אם החלטתם שאין ברירה (וזו החלטה שלכם, זוכרים?) אז לפחות קראו היטב את התווית ונסו לבחור במוצר שיש בו כמה שפחות רכיבים זרים. מעבר לרכיבים שבאים מהמזון, שחלקם טובים וחלקם לא, יש לשים לב במיוחד לרכיבים סינטטיים וכימיים, כאלה שמגיעים מתעשיית הנפט (כן! במזון), כאלה שהוכחו כמסרטנים.
 

כמה כללים ומידע כללי על התוויות במזון סדר הופעת הרכיבים – מעיד על כמותם היחסית במוצר, כאשר הרכיב העיקרי בראשית הרשימה ולאחר מכן בסדר כמותי יורד מופיעים שאר הרכיבים. המוצר שמופיע ראשון ברשימה הוא הרכיב העיקרי באותו המזון.

שומן מוקשה – המשמעות של שומן מוקשה או שומן מוקשה חלקית ברשימת הרכיבים היא שהמזון מכיל שומן רווי ובחלק גדול מהמקרים גם באחוזים נכבדים (כ־50%) משומן זה כוללים שומן טרנס, המזיק לבריאות. בכל מקרה גם אם אין זה שומן טראנס, במזון מעובד משתמשים בשמנים מזוככים, שהם מזון מעובד בפני עצמם, ואינם טובים לנו כלל וכלל.

 

"ללא תוספת סוכר" - תווית זו מעבירה מסר כאילו מדובר במוצר דל קלוריות / נטול סוכר. זהירות זה לא תמיד כך! מוצרים כאלו מבוססים לרוב על ממתיקים כוהליים כמו סורביטול ומלטיטול. מלטיטול הוא סירופ פחמימה רב-כהלית, המופק בדרך כלל מתירס. הוא הופך בגוף לסוכר, ולכן אינו מומלץ לחולי סוכרת. גם סורביטול הוא פחמימה רב-כהלית. בנוסף יתכן שבמוצרים "ללא סוכר" יהיה סירופ תירס או סוכרוז, פרוקטוז... אלה כולם סוכרים.
בשנים האחרונות מחקרים הוכיחו כי תחליפי סוכר מזיקים לבריאות לא פחות מסוכר לבן רגיל, אולי אפילו יותר. מחקרים חדשים אף הוכיחו כי תחליפי סוכר גורמים לסוכרת (כולל מחקר ממכון ויצמן) ולסרטן.

 

תחליפי סוכר נוספים הנפוצים הם: סוכרלוז, אספרטיים, סכרין ואסצולפם קיי: הממתיק המלאכותי סוכרלוז מכיל כלור והוא התגלה בטעות, תוך כדי ניסיון ליצור קוטל מזיקים. כל מילה נוספת מיותרת... אספרטיים הוא הממתיק המלאכותי הנפוץ ביותר בעולם. הוא מצוי בכ-9,000 מוצרי מזון שונים. משווק גם בשם נוטרה-סוויט NutraSweet. קבוצה גדולה של מדענים ורופאים מגדירה אותו כממתיק המסוכן ביותר הקיים היום בשוק.
הסכרין היה הממתיק המלאכותי הראשון בהיסטוריה. הוא התגלה במקרה בשנת 1879 תוך כדי עבודת מחקר על חומר המוגדר כרעל מסוכן מאוד (טולואן).
הציקלמט התגלה בשנת 1937 בנסיבות דומות לגילוי הסכרין. הוכח במחקרים ששני אלה מסרטנים והם נאסרו לשימוש במדינות רבות, אך לא בישראל. האבקה 'מתוק וקל' (Sweet'N Low) היא תערובת של סכרין וציקלמט המשווקת בשקיות נייר ורדרדות, נעימות ותמימות למראה. ניתן למצוא אותן על שולחנות בבתי-קפה ובמסעדות בארץ.
אססולפם קיי מכיל חומר בשם מתילן כלוריד, אשר בחשיפה ארוכת טווח ובכמויות הגבוהות מהכמויות המקובלות עלול לגרום לבעיות, כגון כאבי ראש, בחילה, דכאון, בלבול ואף סרטן.

 

"דל / מופחת / נטול / קל" - מזונות ומשקאות שונים מתהדרים במילים אלו המתייחסות לערך הקלורי או לרכיב מזון, כגון שומן, פחמימות, נתרן ועוד. "מופחת וקל" הן דוגמה להגדרות עמומות ולא מחייבות שכן הן מעידות על כך שהתבצעה הפחתה בהשוואה לערכים שהיו במוצר המקורי, אולם אלה עלולים לכלול ערך קלורי או כמות סוכר/שומן גבוהים.
 

חומרים משמרים – כדי לאפשר אחסון ממושך מוסיפים חומרים אלו למזון. חברות המזון מנסות בהרבה מאד מהמקרים להטעות אותנו ממש בשם החוק. קיים טרנד החדש של מוצרי המזון התעשייתיים שכתוב עליהם “ללא חומרים משמרים”. מאחורי שלוש המילים האלה עומדים בלא מעט מקרים הרבה חומרים משמרים -אלא מה? הם לא הוגדרו ע"י משרד הבריאות כחומרים משמרים.
ברשימת הרכיבים ניתן למצוא למשל פוספט הרשום כמייצב, שהוא מן הסתם גם משמר, אבל לא על פי החוק. ועוד ניתן למצוא ברשימת הרכיבים גם סודיום ארתרובט שהוא מעכב חמצון- מדוע צריך לעכב חמצון אם לא כדי לשמר?

 

ישנם גם חומרים משמרים מסדרת ה-E. חומרי טעם וריח, צבע מאכל - אלה נועדו כדי לשפר את מראה המזון או טעמו. קטגוריה רחבה זו כוללת צבעי מאכל, משפרי טעם, חומרים מייצבים, מתחלבים, מונעי קצף, מקציפים, מגבשים ועוד. רובם סינטטיים ונחשבים כמזיקים. בכל מקרה אלה חומרים הזרים לגוף שלנו.
חומרי E רבים מסוכנים לבריאות. הם עשויים מחומרים הנלקחים מהתעשייה – נגזרות של נפט וצבע. נגזרות של ביפיניל, אלומיניום, כסף, אמוניה, גופרית דו חמצנית וחומצות שונות ומשונות. חומרים אלו זרים לגוף ואינם חלק מהמערך הביולוגי שלנו. הם גורמים להיפראקטיביות, כאבי ראש, אסטמה, אלרגיות, בעיות עור, אולקוס, פגיעה בתקודי כליות, במערכת העצבים ואף חלקם הגדול הוכרו זה מכבר כמסרטנים.

כדאי להתייחס באופן עקרוני לכל התוספים האלה ולחומרי ה- E כחשודים עד שיוכח אחרת. ישנם מעט מאוד חומרי E שאינם מזיקים, אבל קשה לזכור את כל המספרים האלה. אז פשוט תבדקו - בו במקום, בסופר, היכנסו לגוגל ובדקו.

לבדוק את הרכיבים של כל מזון מתועש צריך להיות כלל יסוד בקניית מזון. קחו בחשבון שאם אתם לא מזהים רכיב במזון, גם הגוף שלכם לא. כדי "ללכת על בטוח", אם יש ברכיבים חומרים שאתם לא מבינים את השם שלהם, שקשה לכם לבטא את שמם, חומרים עם מספרים ואותיות מוזרות – פשוט לא לצרוך אותם!